לקויות למידה יכולות להיות מקור של תסכול רב, אכזבה ומצוקה לתלמיד. אבחון פסיכודידקטי בא לתת מענה לשאלה מה מקור הקושי ובסופו של דבר מביא איתו הקלה משמעותית לתלמיד ומשפחתו. הדבר נובע מההבנה הטובה יותר המתקבלת בעקבות האבחון והדרכים לפעול על מנת להתמודד עם הקושי והתסכול.
מהו אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שמטרתו להעריך את היכולות העמודות בבסיס הלמידה- זכרון, קשב וריכוז, מנת משכל וכד', וכן את היכולות הלימודיות בפועל- קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וכ'ו. מעבר לחלק הדידקטי, ישנה בדיקה והערכה של התמונה הרגשית. לא פעם ישנו מרכיב רגשי העומד בבסיס הקשיים הלימודיים ולעיתים הדבר בא בצוותא עם קושי אורגני באחד מתפקודי הלמידה. חרדת בחינה, דימוי עצמי נמוך, ודכאון הם רק חלק מהמצבים הרגשיים העלולים לפגוע בתפקוד לימודי. לעיתים אנו שומעים את האמירה "התלמיד אינו פנוי ללמידה", כלומר ישנו מרכיב רגשי המפריע ללמידה ושואב את המשאבים הפנימיים של התלמיד המיועדים לחלק הלימודי. כאשר תלמיד אינו תופס עצמו כחלש או לא מסוגל להצליח בלימודיו, הדבר לעיתים קרובות קורם עור וגידים גם במציאות והוא מתפקד בהתאם לכך.
במצבים אלו ואחרים אבחון פסיכודידקטי בא לבנות תמונה מקיפה של היכולות הלימודיות והמצב הרגשי של התלמיד על מנת להבחין בין מוקדי הקושי ובהתאם לכך להמליץ על דרך הטיפול המתאימה ביותר. המלצות יכולות לכלול עבודה על אסטרטגיית למידה ושיפור ומיומנויות למידה- הוראה מתקנת, המלצה על הערכה וברור נוירולוגי של הפרעת קשב וריכוז, המלצה על טיפול רגשי, המלצות על דרכי הבחנות (תוספת זמן, הקראת שאלון הבחינה וכ'ו) ועוד. אבחון פסיכודידקטי מאפשר להבין בצורה טובה יותר את מוקד הקושי ומסייע לתלמידים אשר אינם מגיעים להישגים התואמים את הפוטנציאל שטמון בהם. בעבור תלמידים בבית ספר היסודי ההמלצות תקפות עד המעבר לחטיבה ובעבור תלמידי חטיבה הן תקפות עד סוף לימודיו בתיכון.
כאשר עולה חשד כי ילדם או התלמיד בכיתתכם אינו מגיע להישגים להם הוא יכול, מומלץ לפנות להתייעצות ולאבחון פסיכודידקטי בכדי לקבל תמונה ברורה יותר על מצבו ועל הדרכים לפעול על מנת להקל עליו ולאפשר לו לממש את יכולותיו.
